ביהמ"ש העליון, אב"ד הנשיא יצחק עמית, השופטת דפנה ברק ארז, השופט דוד מינץ: תקציר ופסק דין בעניין ח"כ ד"ר אחמד טיבי נ׳ השר לביטחון לאומי

הרקע העובדתי

ח"כ אחמד טיבי פנה פעמים רבות לשר לביטחון לאומי בבקשה להיפגש עם אסירים ביטחוניים, אך פניותיו לא נענו במשך חודשים ארוכים. במקביל, חברי כנסת אחרים, בעיקר מהקואליציה, קיבלו אישורי ביקור תוך שעות או ימים. טיבי ועמותת עדאלה עתרו לבג"ץ בטענה כי המתווה הסיעתי, שמאפשר רק לנציג אחד מכל סיעה לבקר אסירים ביטחוניים פרטניים, פוגע בחסינות חברי הכנסת, בשוויון ביניהם ובפיקוח הפרלמנטרי. השופט מינץ קבע כי בשל שיקולים ביטחוניים לא ניתן כעת לאפשר את המפגש עם ברגותי, אך מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשרד. השופטת ברק-ארז סברה כי יש לקבל את העתירה באופן עקרוני ולבטל את המתווה הסיעתי, בעוד מינץ המליץ למחוק את העתירה ולהותיר את ההכרעה לשיח בין הרשויות.

לקריאה משלימה: מהי עתירה מנהלית · מיצוי הליכים לפני עתירה · המועדים ושיהוי בעתירה מנהלית.

השאלה המשפטית

האם המתווה הסיעתי, המאפשר רק לנציג אחד מכל סיעה לבקר אסירים ביטחוניים פרטניים, חוקי וסביר בהתחשב בחסינות חברי הכנסת, בעקרון השוויון, בפיקוח הפרלמנטרי ובעצמאותו של כל חבר כנסת? והאם ניתן לאסור על ח"כ טיבי להיפגש עם האסיר מרואן ברגותי מטעמים ביטחוניים?

טענות העותר

העותרים טענו כי השר סירב לפניותיהם משיקולים זרים ופסולים, תוך הפליה לרעה של ח"כ טיבי לעומת חברי כנסת אחרים. נטען כי ביטול מתווה לוי-בר לב נעשה באופן חד-צדדי וללא סמכות, וכי המתווה הסיעתי פוגע בחסינות חברי הכנסת, בשוויון ביניהם, בפיקוח הפרלמנטרי ובעצמאותו של כל חבר כנסת. הוסף כי המתווה פוגע אף בזכותו של אסיר לבחור לאיזה נציג נבחר לפנות.

טענות הרשות

המדינה טענה כי סעיף 9(א) לחוק החסינות אינו חל על בתי סוהר (המוגדרים כרשות היחיד), כי קיימים שיקולים ביטחוניים מובהקים המונעים את המפגש עם ברגותי, וכי אין מקום להתערבות שיפוטית במתווה שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולא נפסל בעניין ג'בארין. הכנסת ציינה כי המתווה הסיעתי אינו ראוי ופוגע בפיקוח הפרלמנטרי, אך ביקשה לנהל שיח עם הרשות המבצעת במקום הכרעה שיפוטית.

הכרעת בית המשפט

השופט מינץ המליץ למחוק את העתירה תוך הוראה כי זכות העותר לפנות בעתיד נשמרת, כי על המשיבים להשיב לפניותיו בזמן סביר וביעילות, וכי הרשויות תקיימנה משא ומתן לגבי גורל המתווה הסיעתי. השופטת ברק-ארז סברה כי יש לקבל את העתירה בהיבטיה העקרוניים, שכן המתווה הסיעתי סותר עקרונות יסוד הנוגעים ליחסי הגומלין בין הרשויות. באשר לפן הפרטני, התקבלה עמדת גורמי הביטחון כי קיימת מניעות למפגש עם ברגותי בעת הזו.

העיקרון המשפטי

בתי הסוהר מוגדרים כ'רשות היחיד' ולכן סעיף 9(א) לחוק החסינות אינו מקנה לחברי הכנסת כניסה בלתי מוגבלת. עם זאת, המתווה הסיעתי מעורר קשיים משפטיים משמעותיים: הוא פוגע בפיקוח הפרלמנטרי, בעצמאותו של כל חבר כנסת כיחיד, ויוצר קשר שרירותי בין מספר הסיעות לבין היקף הפיקוח. רשות מינהלית חייבת להשיב לפניות חברי כנסת בזמן סביר וללא אפליה.

מה אפשר ללמוד מפסק הדין?

ההלכה מחזקת את הכשרות של המדינה להגביל ביקורי חברי כנסת אצל אסירים ביטחוניים מטעמים ביטחוניים, אך מצביעה על פגמים משפטיים במתווה הסיעתי. רשויות המדינה חייבות להשיב לפניות חברי כנסת בזמן סביר ובאופן שוויוני. ייתכן כי בעתיד יידרש תיקון או ביטול של המתווה הסיעתי, במיוחד לאור עמדת השופטת ברק-ארז שסברה כי יש לקבל את העתירה באופן עקרוני.

לפני נקיטת הליך יש לבדוק את הסמכות, המועד, מיצוי ההליכים, התשתית העובדתית והסעד המבוקש.

מתי פסק הדין עשוי להיות רלוונטי?

פסק הדין עשוי להיות רלוונטי כאשר החלטת רשות מעוררת שאלה דומה בתחום סבירות ומידתיות. יש להשוות את העובדות, המסמכים והשלב הדיוני למקרה הקונקרטי.