הרקע העובדתי
לאחר ששר המשפטים סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במשך תקופה ארוכה בטענה של היעדר הסכמות, נוצר מחסור של כ-15% בתקני השפיטה בישראל. במהלך ניהול ההליך המשפטי, הודיע השר כי יכנס את הוועדה לצורך מינויים בבתי משפט השלום, אך סירב לפעול לאיוש תקני השופטים בבתי המשפט המחוזיים בטענה ללוח זמנים צפוף לפני בחירות. בית המשפט דחה עמדה זו והורה על פעולה מיידית למינוי שופטים מחוזיים.
לקריאה משלימה: מהי עתירה מנהלית · מיצוי הליכים לפני עתירה · המועדים ושיהוי בעתירה מנהלית.
השאלה המשפטית
האם קמה חובה משפטית על שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לאיוש תקנים חסרים בבתי המשפט המחוזיים בהינתן מחסור חמור בשופטים ועומס חריג?
טענות העותר
העותרת טענה לפגיעה בתפקוד
טענות הרשות
הרשות השופטת ובאכיפת החוק בשל מחסור בשופטים. השר טען כי היעדר הסכמה רחבה מונע כינוס, וכי אילוצי לוח זמנים לקראת בחירות מחייבים אותו להסתפק במינויי שופטים זמניים למחוזי במקום מינויי קבע.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט הורה לשר המשפטים לפרסם רשימת מועמדים לשפיטה במחוזי עד יום 8.6.2026 ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים לאיוש התקנים בהקדם האפשרי, תוך מתן קדימות למחוזות באר שבע וחיפה.
העיקרון המשפטי
קיום מחסור אקוטי בשופטים ופגיעה ביכולתה של מערכת המשפט לתפקד מחייבים את שר המשפטים לפעול לכינוס הוועדה לבחירת שופטים גם בתקופת בחירות, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה קודמת (בג"ץ 1711/24).
מה אפשר ללמוד מפסק הדין?
על שר המשפטים לפעול באופן אקטיבי לאיוש תקנים בערכאות המחוזיות במקום להסתפק במינויים זמניים, תוך עמידה בלוח זמנים שנקבע על ידי בית המשפט.
לפני נקיטת הליך יש לבדוק את הסמכות, המועד, מיצוי ההליכים, התשתית העובדתית והסעד המבוקש.
מתי פסק הדין עשוי להיות רלוונטי?
פסק הדין עשוי להיות רלוונטי כאשר החלטת רשות מעוררת שאלה דומה בתחום סבירות ומידתיות. יש להשוות את העובדות, המסמכים והשלב הדיוני למקרה הקונקרטי.
מקורות וקישורים
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ומסמכיו.