מדריך עתירה לפי חוק חופש המידע

חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, מזכה כל אזרח ישראלי או תושב לקבל מידע מרשויות ציבוריות. החוק נועד להבטיח שקיפות שלטונית ולאפשר לציבור לפקח על הרשויות.

החוק חל על משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים וכל גוף המפעיל סמכות ציבורית. החוק אינו חל על גופים פרטיים.

הבקשה מוגשת בכתב לרשות המחזיקה במידע. יש לציין את המידע המבוקש באופן ברור וספציפי ככל האפשר.

אין צורך לנמק את הבקשה — הזכות למידע היא כללית. עם זאת, פירוט רב יותר מקל על הרשות לאתר את המידע.

אין צורך להראות עניין אישי במידע — החוק מאפשר לכל אדם לבקש מידע, ללא קשר לשאלה אם המידע רלוונטי אליו אישית.

לרשות 30 ימים להשיב על הבקשה. ניתן להאריך בעוד 30 ימים, בתנאים מסוימים ובהודעה למבקש.

אם הרשות לא השיבה במועד, ניתן לראות בכך סירוב ולהגיש עתירה.

החוק קובע סיבות שבגינן רשאית הרשות לסרב — למשל מידע שפרסומו עלול לפגוע בביטחון, ביחסי חוץ, בפרטיות, או בסוד מסחרי. הסירוב חייב להיות מנומק.

סירוב שאינו עומד בחוק — למשל סירוב סתמי, סירוב ללא הנמקה, או סירוב שאינו מבוסס על עילת סירוב בחוק — פגום וניתן לתקיפה.

אם הרשות סירבה, או לא השיבה במועד, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. העתירה תבחן אם הסירוב מוצדק ועומד בחוק.

יש להגיש את העתירה במועד — החוק קובע מועדים. חשוב לפעול בלא שיהוי.